יום שבת, 21 בספטמבר 2013

הדרך למעלה

את מה שנוצץ לי עכשיו מרחוק, אין לי כוחות נפשיים לחקור כרגע. אבל אני חייב לכל הפחות להטמין את זרע התובנה בעציץ בליווי שלט שמצהיר מה בכוונתי להצמיח. במשפט: נפילות המתח שמהן אני סובל באופן קבוע, שמונעות ממני לעמוד ביעדים, שבמהלכן אני חש רצון שאיני יכול להיאבק בו לחבל במאמציי הקודמים, אולי אינם אלא המשכם ההכרחי של פרצי הפרודקטיביות המתועלים היטב, המוארכים  לכדי פרקי זמן שלמים של היצמדות לשגרת עבודה. אולי הם רע הכרחי, שצריך להשלים איתו. אולי הם סימן לכך שאני מתנהל באופן שגוי.

כשסוללים נתיב לפסגה צריך לזכור: הדרך למעלה היא הדרך למטה. 
 
מופעל על ידי Blogger.